מי אני
ב-2019 נכנסתי לשיעור יוגה
ב-2019 נכנסתי לשיעור יוגה
רציתי גמישות.
מצאתי את עצמי.
מה שחשבתי שהוא שיעור כושר, היה פתיחת דלת לעולם שלם שלא ידעתי שקיים.
לפני זה, התאמנתי בקרוספיט כל יום. דוחפת יותר, שוברת שיא. לא שואלת את הגוף שלי מה הוא צריך, רק מה הוא צריך להוכיח. הפציעות חזרו שוב ושוב, ברך, גב, כתף, ותמיד המשכתי בכל זאת. לא ידעתי שהכאב הזה הוא הגוף שמדבר. חשבתי שהוא מכשול שצריך לעקוף.
שכבה אחר שכבה: אגו, תחרותיות, ביקורת עצמית, נוקשות. כולם השתחררו, בשקט בשקט. ובמקומם נוצר מרחב של רכות, נוכחות, חמלה וחופש.
הגוף שלי ידע דברים שהמוח שלי סירב להכיר. היוגה פשוט הזכירה לו.
היום אני מלמדת כי אני יודעת מה מחכה לך בצד השני.
לקרוא לזה "שיעור כושר" כמעט פוגע במה שקורה שם.
זה מסע פנימה. מתחת למסכות, לתפקידים שהאגו למד לשחק.
אני לא יודעת אם תגיעו להארה.
אני כן יודעת שתגלו חלק מעצמכם שלא ידעתם שקיים.
מי שהיה פעם, יודע שאין דרך חזרה.
מוריה
2019
היום